יניר תקשורת בע"מ נ' מרח סחר ותקשורת בע"מ

החלטה

בפני התנגדות לביצוע שטר, אשר הוגשה ביחס ל-13 שיקים, בסכום כולל של 133,675 ₪, למועדים שונים בשנים 2008-2009.

ההתנגדות נדונה בפני. מנהל המבקשת נחקר על תצהירו, והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

בתצהיר מנהל המבקשת נטען, כי המבקשת רכשה מהמשיבה ציוד טכני, אשר התברר כי היה פגום. עוד נטען, כי המבקשת העבירה אל המשיבה מחשב לצורך תיקונו, והמשיבה לא השיבה אותו לידיה. כך גם ביחס לציוד נוסף. לטענת המבקשת, שווי הציוד שמוחזק בידי המשיבה שלא כדין עומד על כ-90,000 ₪. עוד טוענת המבקשת, כי השירות שקיבלה מהמשיבה היה לקוי, והסב לה נזק, בין היתר בשל אבדן לקוחות, מאחר והמבקשת לא היתה מסוגלת לספק ללקוחותיה שירות, בשל התנהלות המשיבה.

בחקירת מנהל המבקשת הורחבה היריעה המצומצמת שהועלתה בתצהיר.

מחקירת המצהיר עלה, כי המכשור שקיבל מהמשיבה, לצורך אספקת שירותי שידור דיגיטאלי ללקוחות המבקשת, התגלה, בסמוך לרכישתו, כלקוי. לטענתו, בתחילה עבד הציוד באופן תקין, אולם בחלוף שישה חודשים החלו בעיות. אז החל לפנות אל המשיבה ולבקש שירות, אולם היא דחתה אותו, ושלחה טכנאים רק כאשר הזדמן לטכנאי להגיע לאזור בו מתנהלת המבקשת.

המצהיר אישר, כי המשיך לרכוש סחורה מהמשיבה, לאורך תקופה ארוכה גם לאחר שהתגלו הבעיות הנטענות בקשר לאיכות הציוד, אלא שלטענתו לא היתה לו ברירה, והוא נאלץ להוסיף ולרכוש ממירים דיגיטאליים ללקוחותיו, אחרת היו מתנתקים ממנו, דבר שאכן קרה בסופו של דבר, בשל התקלות החוזרות והנשנות.

המצהיר השיב לשאלות ב"כ המשיבה, כי לאורך השנים פנה רבות אל המשיבה טלפונית, וזו הבטיחה לו לדאוג לתיקון התקלות. המצהיר הכחיש קבלת דוא"ל בו מודיעה לו המשיבה, כי הוא רשאי לקחת את הציוד שלו. המצהיר הכחיש את הטענה, כי החוב לא סולק בשל קשיים כלכליים של החברה. המצהיר שב וטען, כי מאז שהחזיקה המשיבה במחשב המרכזי שלו לצורך תיקונו, וסירבה להשיבו לידיו, נכנסה המבקשת למצוקה כספית, לאחר שהלקוחות התנתקו משירותי המבקשת.

אין חולק, כי מדובר בצדדים קרובים לשטר.

לטענת המשיבה, השיקים חוללו זמן רב לפני שהחלו הבעיות הנטענות בהפעלת הציוד, וללא קשר לכך. המסמכים שהוצגו בפני במהלך חקירת המצהיר מעידים, לכאורה, כי העיסקה עליה מדובר נעשתה עוד בשנת 2007 (תעודות משלוח – מש/2). לטענת המשיבה, בשנת 2010 היה חוב, מצד אחד, והיתה רכישה נוספת של ציוד, מצד שני, ולמעשה כל הטענות בדבר ליקויים בהפעלת הציוד נולדו כדי להימנע מתשלום החוב.

מאידך טוענת המבקשת, כי הבעיות הטכניות החלו זמן קצר לאחר רכישת הציוד, אולם היא המשיכה לעבוד עם המשיבה, ואף לרכוש ציוד חדש, מתוך ציפייה שהמשיבה תקיים את הבטחותיה, ותדאג לתקינות הציוד כמובטח, ואף בלית ברירה, משום שנאלצה לספק ממירים ללקוחות, על מנת שלא יתנתקו משירותיה.

המשיבה מודה, כי היא מחזיקה ציוד של המבקשת. לטענתה, המבקשת רשאית היתה לקבלו בחזרה, ולא הוצבו בפניה תנאים, ומכל מקום שווי הציוד אינו גבוה כנטען. שני הצדדים מסכימים, כי כיום, לאחר שהציוד נמצא אצל המשיבה מזה שנים, ערכו נשחק.

הלכה היא, כי בעל דין המבקש רשות להתגונן, שומה עליו להיכבד ולפרט את פרטי הגנתו. קשה לומר כי המבקשת עמדה בתנאי בסיסי זה. תצהירה כללי ולקוני. אין בו פירוט של הציוד ושל התקלות הנטענות. אין בו פירוט של מועדים רלבנטיים. אין בו התייחסות לכך ששיקים חוללו באין כיסוי מספיק, ואין בו פירוט ראוי ביחס לפניות המבקשת אל המשיבה לצורך מתן שירות. לא צורפו קבלות, הסכמים וראיות אחרות.

יחד עם זאת, גירסתה הכללית של המבקשת עמדה במבחן החקירה הנגדית, ואף היה בחקירה כדי להשלים פרטים שלא הובאו בתצהיר עצמו. התנגדותה של המשיבה ל"הרחבת חזית" אינה מועילה לה, שכן ניתן להסתמך על הדברים שעלו בחקירה הנגדית לצורך הדיון בבקשת רשות להתגונן, ומי שאינו מעוניין בהוספת פרטים על תצהיר חסר מוטב לו שימנע מחקירה נגדית.

למרות הפגמים שבתצהיר ההתנגדות, הרי שדי בהגנה דחוקה על מנת לזכות את המבקשת ברשות להתגונן, ולאפשר לה בעת ההליך המשפטי לגופו להביא ראיותיה ולקבל יומה בביהמ"ש. עם זאת, סבורני כי אכן בהגנה דחוקה עסקינן. השיקים חוללו זמן רב לפני המאורע אשר, לטענת המבקשת, שיתק את פעולתה כליל, דהיינו – סירוב המשיבה להחזיר למבקשת את המחשב הראשי לאחר תיקונו, וברור כי חוב כספי היה קיים כבר באותו מועד. מאידך, גם טענות קיזוז ניתן להעלות מפני תביעה שטרית בין צדדים קרובים, ועל כן, לא ניתן לקבוע, כבר בשלב זה, כי אין למבקשת כל סיכוי בהגנתה.

בנסיבות אלה, אני סבורה כי יש מקום לעשות שימוש בתקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, על אף הקושי שהיא מציבה בפני המבקשת, ולהתנות את קבלת ההתנגדות בהפקדת ערובה הולמת.

בנסיבות העניין, בהתחשב בגובה החוב מחד, אך על מנת שלא לחסום דרכה של המבקשת לביהמ"ש בשל חסרון כיס, מאידך, אני מורה כי תינתן למבקשת רשות להתגונן בכפוף להפקדת סכום של 20,000 ₪ בקופת ביהמ"ש.

סכום זה על המבקשת להפקיד תוך 45 יום מקבלת החלטה זו, ואם לא תעשה כן – תידחה התנגדותה.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים, ותביא את התיק בפני, עם הפקדת הסך הנ"ל בקופת ביהמ"ש או בחלוף המועד לביצוע ההפקדה.

ניתנה היום, ט"ז שבט תשע"ב, 09 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.